
השפה הסינית Zhōngwén 中文
באופן כללי הסינים לא יודעים אנגלית! בבקשה לא לכעוס עליהם בגלל זה. הם לא למדו אנגלית והם גם ככה מתביישים בחוסר הידיעה ומפחדים מהמפגש עם הזר (אנחנו חייזרים בשביל רובם).
בערים הגדולות ובמזרח סין התופעה מתחילה להשתנות ויותר צעירים יודעים אנגלית, בהוסטלים המוכרים כמעט תמיד ידעו לעזור לכם באנגלית וככל שתלכו למקומות מרוחקים יותר כך יידעו אנגלית פחות. אני ממליץ למי שמתכוון לשהות תקופה ארוכה בסין כן לנסות ללמוד כמה משפטים בסיסיים ולהנות מחווית התקשורת איתם, גם אם בצורה מאוד מינימלית.
באופן כללי השפה מאוד קשה להגייה. ישנם ארבעה טונים מרכזיים, כך שמילה בעלת טון שונה תהיה בעלת משמעות שונה לחלוטין, לדוגמא:
הסימן 吗:
mā má mǎ mà - לנזוף, סוס, קאנביס, אמא
השפה אינה שפה פונטית, לא מכילה אותיות כמו השפות הלטניות או העיברית, כך שלכל מילה יש סימן ספציפי הנהגה בהברה אחת(כך שעל מנת לקרוא עיתון צריך להכיר בין 2000-3000 סימנים...). סך הכל ישנם בין 6000-7000 סימנים סיניים שימושיים.
לא מבטאים את ה- ג'\G בסוף משפט כמו שאנחנו רגילים, למרות שהיא נכתבת גם באנגלית וגם בעיברית. לדוגמא: BEIJING, בייג'ינג, SHANGHAI, שאנגחאי.

איך הם בדיוק מבינים אחד את השני?!
כידוע השפה הסינית מאוד מורכבת ומאוד שונה ממה שאנחנו מכירים. המכשולים המרכזיים הינם הטונים שבהגיית המילים והכתב האין סופי. לא רק זאת אלא שהסינים חיו שנים רבות בבידוד מהעולם כך שתקשורת עם זרים חדשה להם, ותתפלאו לראות שכאשר שני סינים ממחוזות שונים נפגשים אפילו אחד השני הם לעיתים מתקשים להבין. תיירים רבים נרתעים מן השפה הסינית שנשמעת לעיתים תקיפה ומאוד קשה להבנה כי הסינים מדברים מאוד מהר.
למרות קשיים אלו, לפי דעתי השפה הסינית היא אחת
מהחוויות המרכזיות בטיול בסין, אם לא המרכזית שבהן.
הניתוק וחוסר התקשורת בין התייר המערבי למקומי הסיני
הוא אתגר בפני עצמו וכמעט תמיד, בניגוד לדעה הרווחת,
מלא בכוונות טובות ואי הבנות...
בעמוד הבא אנסה מעט לחבב עליכם את השפה
הסינית ואצרף בסופו שיחון בסיסי שניתן להורדה
ויכול להיות מאוד שימושי במהלך הטיול לסין.





הכתב הסיני - מציורים עתיקים לשפה רישמית
הכתב הסיני עתיק היומין החל את דרכו לפני יותר מ-4000 שנה בתקופת שושלת שאנג. כתב זה החל את דרכו ככתב סימנים המתבסס על ציורים מגוונים בהתאם להקשרה של המילה, כך שלכל מילה היה הציור שלה. הכתה הלך והתפתח במרוצת השנים ויוחסה לו חשיבות רבה, בסביבות המאה ה-5 לפנה"ס עבר הכתב תהליך של שינוי מציורים מעוגלים לצורות גיאומטריות. עם חלוף השנים המשיך הכתב בתפוצתו ונוספו סימנים חדשים, בנוסף הכתב הלך ונעשה פשוט יותר ולאט לאט הופחתה כמות הקווים בכל סימן. בשנות ה-50 של המאה ה-20 הוחלט בממשל הסיני על מעבר לסימנים מופשטים בהם כשליש מהסימנים, בעיקר המורכבים שבהם, עברו הפשטה וכיום הם חלק מהכתב הסיני הרישמי בסין. בטאיוון כיום הכתב הרישמי הוא עדיין אותו הכתב המסורתי ללא הפשטה המכונה - סינית מסורתית.
הכתב הסיני אינו פונטי, אלא כתב פיקטוגרפי - המילים מיוצגות ע"י ציורים או אוביקטים ולא ע"י אותיות והברות.
חושב מאוד להכיר את כתב ה-פין יין, Pin Yin, כתב זה הוא תעתיק לועזי למילים סיניות כך שניתן לקרוא את הסימנים הסינים גם דרך מערכת אותיות לטיניות אלו בתוספת לטונים המצוינים מעל המילה. לדוגמא: Běijīng הוא כתב הפין-יין לסימנים 北京.
כתיבת הסימנים - טכניקה ועבודה קשה
כתיבת הסימנים הסינים היא תורה בפני עצמה, ואפילו הסינים משקיעים זמן רב ושוקדים כבר מילדות על לימוד כתיבת הסימנים הרבים. ישנם כללים רבים לכתיבת הסימנים הסינים אך הבולטים שבהם הם שני חוקים מנחים פשוטים שיקלו לכם על ההתחלה ויאפשרו כתיבה מהירה יחסית: משמאל לימין ומלמעלה למטה.
ראשית יש לזכור כי ישנה חשיבות רבה לסדר הקווים ויש לאמץ מהתחלה הרגלים נכונים בכתיבת הסימנים:
ככלל אצבע את הסימנים מתחילים לכתוב מלמעלה למטה ומשאמל לימין. כמובן שיש יוצא מהכלל אך אם תקפידו על זה אחוז גבוה מסדר הקווים יהיה נכון.